הדייט הראשון שהיה צריך להיגמר אחרת

הזמנתי אותה לבר קטן ביפו. עשר דקות אחרי שנכנסנו, הבנתי שהערב הזה הולך להיות סיפור.

היא הזמינה מרגריטה, אני הזמנתי בירה, ודיברנו עד שהברמן התחיל להרים כיסאות. על מה דיברנו? על הכל. על עבודה, על משפחה, על השקיעה שהיתה בדיוק מאחוריה.

בסוף הערב היא אמרה משפט שאני עדיין זוכר: "אני לא מאמינה שהכרנו רק היום".

מאז עברנו שלוש דירות, שני כלבים, ואנחנו עדיין חוזרים לאותו בר ביפו בכל שנה.